<h1>פירוש הר"א אב"ד בעל האשכול — ב"ב</h1>
<h2>דף יג.</h2>
[ב"ב ע"ט ע"א] תנן התם. במסכת מעילה פרק שלישי [י"ג ע"א]. כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית. כגון שור כבש ועז תמימין, דהמתפיס תמימין לבדק הבית עובר בעשה. וכן תורים ובני יונה סולת ולבונה יין ושמן, כל הנך גופן ראוי למזבח ואינו ראוי לכבשן בבנין. לבדק הבית ולא למזבח. כגון זהב וכסף ואבנים יקרות וכיוצא בהן. לא לזה ולא לזה. כגון חלב וגבינה ומורייס אשפה עשבים וכיוצא בהן. וכל הני דקא חשיב, ראשון ראשון חשוב הוא, קדשי מזבח [חשיבי מקדשי בדק הבית, וקדשי] בדק הבית חשיבי מקדשי דמים שאין ראויין גופן לא למזבח ולא לבדק הבית אלא לימכר וליקח בדמיהן או קדשי מזבח או קדשי בדק הבית, הכל כמו שפירש בשעה שהקדיש. הילכך לא זו אף זו קתני, דלא מיבעי קמאי דחמירי דמועלין במה שבתוכן אלא אפילו בתראי נמי מועלין במה שבתוכן. בור מלא מים. ראויין לבדק הבית, לעשות מהן טיט. ולא למזבח, לעשות [נכסים,] דמים מכונסין פסולין לגבי מזבח לניסוך המים, וגם אין מדיחין בשר הקרבנות אלא מאמת המים שבעזרה. אשפה מלאה זבל. לא למזבח ולא לבדק הבית. שובך מלא יונים. ראוי למזבח ולא לבדק הבית, דלא חזו לשקען בבנין. ושובך עצמו לא הוקדש אלא לדמיו, שאם יעקרוהו ממקומו ונותנו בבנין הרי זה הפסד הקדש, שהשובך נמכר במקומו ביותר. אילן מלא פירות. לא למזבח ולא לבדק הבית. ושדה מלאה עשבים. לא למזבח ולא לבדק הבית. מועלין בהן. אם נהנה מהן שוה פרוטה, כגון הצניע חפציו בבור או תלה חפציו באילן או נתן תרנגולין בשובך או הניח זבל על האשפה. ואין מועלין במה שבתוכן. דסבירא ליה לר' יהודה דאין מעילה בגידולין שלא היו בשעת ההקדש אלא אחר כך באו הגידולין. ואע"פ שהקרקע גורם לו ליגדל, אין לנו לעשותו הקדש, דמכל מקום אין ממשות הקדש מעורב בהן. אבל בבור ושובך מודה ליה דלא אלים הקדש לקנות רשותו כדין הדיוט. דאילו בהדיוט איתרבי רשות מאם המצא תמצא בידו, אבל הקדש לא. ולא סבירא ליה לר' יהודה כר' אלעזר ב"ר שמעון דאמר לקמן בריקנין הוא ואחר כך נתמלאו דמועלין במה שבתוכן, דאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם.
[ב"ב ע"ט ע"ב] אימר דשמעת ליה לר' מאיר כגון פירות דקל דעבידי דאתו. המוכר פירות דקל לחברו אע"ג דלא באו לעולם. [דודאי] עבידי דאתו, ודמו לעל מנת שאתגייר דדעתיה לאיגירוי, ועל מנת שאשתחרר ועל מנת שתשתחררי שהבטיחו רבו לשחררו. ומיהו ר' מאיר לא איירי בפירות דקל, אלא רב הונא דקאי כוותיה במסכת יבמות [צ"ג ע"א] דרב הונא כרב ורב כר' ינאי וכולהו כר' מאיר ס"ל. ה"ג אלא אמר רבא מחלוקת בבור ושובך. כלומר דחזר בו רבא ממאי דאמר מעיקרא מחלוקת בשדה ואילן, ממה שהקשה לו אביי. ולא גרסינן אלא אי איתמר הכי איתמר. מי יימר דאתו. אם לא יביא מים וישפוך לתוך הבור או יביא יונים לשובך. מים הבאים דרך חצירו. שהבור עשוי במקום מדרון, דממילא אתו לבור. דרך שובכו. הסמוך לזה, דודאי עבידי דאתו יונים הנולדים לזה השובך ריקן. ודוקא שובכו, אבל שובך של אחרים כולן יכולין לעכב שלא יבוא לכאן. ולא דמי לפירות דקל משום רבינו זקיני מ"כ. סבר לה כאבוה דין גבוה כדין הדיוט דמי. כדתנן ר' שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה, וכדאמרינן ר' שמעון לדבריהם קאמר להו וכו'. ומיהו היכא דעדיין אין בו מים בשעת הקדש קדשי מים הבאים לאחר מכן, דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ודעתו היה להקדישן, דכיון שלא זכה בהן עדיין ליכא למימר עין רעה. אבל בשהבור מלא מים והבור והמים שלו איכא למימר (כשהוקדש) [כשהקדיש] הבור שייר המים [לעצמו]. ורבנן דפליגי עליה ס"ל דבעין יפה מקדיש. ולדעתי הכותב כיון דקיימא לן בעלמא [מעילה י"ח ע"ב] דאין מעילה [במחובר לקרקע, הא] דאמר בשדה ואילן דמועלין בהן, היכא דלקח צרור או אבן מן השדה שהוא תלוש, או מן הענף שהוא תלוש, כדאמרינן במעילה [י"ג ע"א] גבי האי אבקא מעלי להו לקלעילין. וכן למי שתלש מן האילן וכן בדבר העומד ליתלש, דקיימא לן כל העומד לגדור כגדור דמי וכתלוש דמי.
<h2>דף יח:</h2>
[ב"ב ע"ט ע"ב] סבר לה כאבוה דין גבוה כדין הדיוט דמי. כדתנן ר' שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה, וכדאמרינן ר' שמעון לדבריהם קאמר להו וכו'. ומיהו היכא דעדיין אין בו מים בשעת הקדש קדשי מים הבאים לאחר מכן, דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ודעתו היה להקדישן, דכיון שלא זכה בהן עדיין ליכא למימר עין רעה. אבל בשהבור מלא מים והבור והמים שלו איכא למימר (כשהוקדש) [כשהקדיש] הבור שייר המים [לעצמו]. ורבנן דפליגי עליה ס"ל דבעין יפה מקדיש. ולדעתי הכותב כיון דקיימא לן בעלמא [מעילה י"ח ע"ב] דאין מעילה [במחובר לקרקע, הא] דאמר בשדה ואילן דמועלין בהן, היכא דלקח צרור או אבן מן השדה שהוא תלוש, או מן הענף שהוא תלוש, כדאמרינן במעילה [י"ג ע"א] גבי האי אבקא מעלי להו לקלעילין. וכן למי שתלש מן האילן וכן בדבר העומד ליתלש, דקיימא לן כל העומד לגדור כגדור דמי וכתלוש דמי.
